פרשת "יתרו" במושב אוהד
"זכור את יום השבת לקדשו"
יום שישי, זהר, תמר, אמור, אבי ואילת יוצאים לשליחות קבלת שבת במושב אוהד.
גשם זלעפות מלווה אותנו כל הדרך, אנחנו קוראים בקול רם את פרשת "יתרו" ומתרגשים מצירוף המקרים המיוחד.
פעם ראשונה נוסעים לקבלת שבת במדבר בדיוק ביום שאלוהים נותן את התורה לעם ישראל במדבר,
והמדבר כולו גשום וסוער ופורח,מתרגש לקראת מתן תורה. נראה כמו הגולן בחורף.
"בקצה השמיים ובסוף המדבר"
בשעה שבע בערב אנחנו בסוף העולם שמאלה, ועוד פעם שמאלה.
בתוך הזולה חדר חמים ויפה שהוא בית אריזה של חקלאים ארץ ישראלים.
משפחות מקסימות עם המוני ילדים, אוכל צבעוני ויצירתי וסירי פויקה' אדירים מלאים מכל טוב.
כולנו מקבלים את השבת, שרים ומזמרים, מתרגשים מהמארחים הנפלאים ומקשיבים לסיפורים.
"שמור נא עלינו כמו ילדים"
רוני סביר מספר שמהרגע שנקבע התאריך לקבלת השבת, הגשם לא מפסיק לרדת,
אחד הילדים מקיבוץ "סופה" מספר על עלייתו לתורה ושר לנו חלק מההפטרה.
ועוד נער מספר על הקונצרט הראשון שלו בגיטרה ומנגן לנו.
אחד האבות מספר על טלפון מרגש שקיבל שהגיע הזמן לרשום את בתו לכיתה א',
ועוד אורח מבן שמן שמח על ההזדמנות להיות ביחד עם אנשי הדרום ומוביל אותנו בשיר "תפילה" של עפרה חזה.
"לעורר אהבה ושלום ותקווה ושלווה"
בלילה ישנו בבית של רחל ויוחנן, ההורים של סיגי, שני חקלאים ממושב אוהד שעלו לארץ מקוצ'ין בשנות ה-50.
תאמינו לי, לא צריך לנסוע להודו. שעה וחצי מתל אביב ואני בקוצ'ין.
עם הריחות, הטעמים, הצבעים, והכל תוצרת הארץ. אפילו הקארי.
אתם אנשים מדהימים
תודה לסיגי ורוני שמארחים אותנו באורך רוח ורוחב לב ענקיים תמיד.
תודה לזהר, תמר ואמור האהובים שלנו שבאתם איתנו, ששרתם איתנו, שחלקתם איתנו את האהבה הזו לשבת ולעם ישראל.
תודה לכל מי שבא והיה איתנו ביחד.
שבוע נפלא ולהת' בקבלת השבת הבאה.
אילת.
|
