דרך הקול

"אילת מקרינה אור על הסביבה ועל התלמידים. באהבה, בסבלנות ובמסירות מלמדת להעז לפצוח פה ולשיר. הגענו יחד כמה בנות חדשות והתוודענו לדרך המיוחדת של אילת ללמד פיתוח קול. יחד עם הקול למדנו להכיר את הגוף, להאריך את הגפיים העייפות, לעורר את העצמות היבשות ולהאיר את הפינות החשוכות בגופינו. אילת לא נבהלה מהזיופים שלנו, לימדה ומלמדת כל הזמן לנשום נכון, לעמוד זקוף, לשיר מהבטן, קול ראש, קול חזה….שעות של לימוד, אימון ותרגול והופ! זה מגיע, יכולת שירה, הרחבת המנעד, עמידה נכונה ועוד היד נטויה. מרגישה שאני באמצע התהליך. עדיין לא סיימתי ולעולם לא מסיימים". ​

"לא תיארתי לעצמי שהמפגשים שלנו של יום חמישי בבוקר יהיו חלק כל כך משמעותי בחיי. לתרגילים להכנת הגוף ולשירה יש חלק גדול בחוויה, אבל, אם יורשה לי, עבורי הם אמצעי לדבר המלא יותר- רוח טובה, נדיבה, אנושית ונשית שממשיכה ללוות אותי ביום יום. רוח של קבלה, נתינה, הקשבה ואמונה באדם והתפתחות". ​

"במסע הזה יש קבוצת תמיכה, חברי לשיעור, כמה מהם קבועים, כמה מהם נמצאים שם עוד הרבה לפני, כמה צעירים שעוד מחפשים את דרכם. כולם מאזינים ברוב קשב. אני אוהב לצפות בחברים שרים. בפירוש שהם נותנים לשיר. בקשיים שהם מתמודדים איתם. במה שיוצא מהם כשהם מצליחים להתחבר באופן עמוק, מידי פעם. מצאתי מקום בו אפשר להחשף (עד כמה שאני מרשה לעצמי), אפשר לצחוק. מקום בו אין מקום לציניות, וזה לא חסר לי. מקום טוב". ​

"אף פעם לא חשבתי שיש לי חשק לשיר, או לעמוד מול אנשים. ופתאום זה בא. בגלל הצורך העמוק והחבוי של להשמיע קול בעולם. בגלל הצורך של להכיר את הקול שלי ואילו אוצרות הוא מכיל בתוכו כשהוא יוצא החוצה. הקול שלי לא צריך להיות מושלם. מותר לו לרעוד. מותר לו להיות צרוד. מותר לו לפחד. מותר לו להתרגש. מותר לו הכל. סוף סוף – הוא יכול ומרשה לעצמו להיות מי שהוא.הלוואי שכל אחד ייזכר שהוא קול יחיד ומיוחד כי ההיזכרות הזו בכוחה להתניע את ריפוי הכאבים שלנו בנפש וגם בגוף". ​

"אל "דרך הקול" הגעתי ב"מקרה", כשחיפשתי מורה לפיתוח קול... גיליתי דרך חיים שלמה והתבוננות חדשה על הגוף, הקול והנשימה- נשמה שלי. כל מפגש היה אחר ומפתיע והרבה גילויים חדשים שחוויתי על עצמי. בניצוחה ובהדרכתה הרגישה והמכילה של אילת, מורתי האהובה, "מתחתי" את גבולות יכולותיי הקוליות, הגופניות והריגשיות. לצאת משיעור שכזה תמיד הרגיש לי כאילו שעברתי "מקלחת טובה" לגוף ולנפש והכל פתוח ואפשרי". ​

"מילדות אני אוהבת לשיר, אך עם השנים משהו הלך ונסגר והפסקתי לשיר. יום אחד ראיתי פרסום של הסטודיו והחלטתי שאני מנסה. לא טעיתי. היום זה אחד הדברים שהחזירו לי חשק לחיות ולהזכר כמה זה כיף לשיר וכמה אהבתי את זה. כל מי שמתלבט או חושב ש"די, מספיק זה לא בשבילי" - עד שלא תנסו לא תבינו כמה ריפוי יש בזה, כמה זה נפלא! אני מודה לאילת ולעצמי שמצאתי אותה. תודה".