אני חיה שירים, נושמת אותם, קוראת אותם, מקשיבה כל היום לאלפי אנשים ששרים אותם.
הקולות של השרים. ההעזה לפצוח בשיר. הבחירות של השירים.
הרבדים העמוקים שעולים ומשתחררים אל העולם מתוך כל אדם שמעז.
"איך זה שכוכב אחד לבד מעז? איך הוא מעז? למען השם.."
לפגוש את הילדה התמימה והעדינה שבי, לפגוש את ציפור הנפש של העומדים מולי ופוצחים בשיר,
זו מתנה מופלאה.
"וולס להגנת הצומח"
לא אלאה אתכם בפרשנות. כל אחד מוזמן לעשות זאת דרך הלב שלו, העיניים שלו, האזניים שלו, הראש שלו.
שירים מגיעים אל מי שכתב אותם ברגעי קסם. ברגע שנולדו ויצאו לאור הם כבר אינם שייכים ליוצריהם.
יש להם חיים משל עצמם.
כשסיימתי להקליט את האלבום הראשון, "בתוך גן האהבה", אמרתי בהתרגשות גדולה לפטריק סבג,
המפיק המוסיקלי הנהדר שלי: "השירים שלי כבר הולכים לגן"
והוא ענה לי: "אילת, השירים הולכים ישר לצבא. אין להם גן".
אבל יש להם הד שעובר כחוט השני בין השניים…
את השיר הזה כתבה נעמי שמר ב- 1967. אני הייתי בת שבע ושרתי אותו בהתלהבות בט"ו בשבט.
לימים, גדלתי והלכתי לצבא כמו השירים. כמוהם הייתי לא מוגנת ולא שייכת לאף אחד בכל מיני מקומות,
עם כל מיני מפקדים. לא נכביר במילים.
סיפור שסיפרה נעמי שמר אודות השיר:
"אני מקבלת הרבה טלפונים ממבצעים של שירי, ממדריכי נוער, ממרצים וגם מ… גננות. יום אחד
התקשרה אלי גננת ושאלה בפיה: "אני יודעת איך להלביש את האיילה שבשיר, את הרקפת, את הצבעוני,
אבל יש בסוף אחת שאומרת שהיא לא חיה ולא פרח, איך להלביש אותה?", אמרתי לה שתלביש אותה ב…
מדים של חיילת".
השיר התפרסם ב- 1967, שרה אותו להקה צבאית, להקת הנח"ל. היו אלה ימי ניצחונות גדולים, ימים בהם
צה"ל היה נערץ ואיש לא העז לדבר כנגד הצבא. בתקופה ההיא לא היה מקובל להתלונן.
מפקדים היו שולחים ידיים, מטרידים ואף יותר מכך והחיילות לא העזו לצאת כנגדם.
על מפקדים התהלכו אז סיפורי גבורה, ולא רק על גבורה בקרב… ונגד זה יוצאת המחברת.
היא עושה זאת בדרך חביבה, הומוריסטית, עד שרבים לא מבינים את הביקורת.
תודה לנעמי שמר על השיר הנפלא הזה.
"כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר – כאן אסור לקטוף!
רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.
ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!
רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!
אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!
אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי
הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!"
