בפרשת וארא אומר משה לאלהים: "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים?"
ישנם בתנ"ך שלושה איזורים של ערלות:
1.ערלות הפין
2. ערלות הלב
3. ערלות הפה
שלושתם איזורים שאם מכסים וסוגרים אותם – מפסיקים להרגיש חיים וחיות. אלו איזורים מאד משמעותיים:
האדמה, האוויר והרוח האלוהית.
בסיפור הבריאה חווינו שהות קצרה בגן העדן שם היינו ישויות של אור. אחרי שאכלנו מעץ הדעת טוב ורע ונחשפנו
לכוח הבחירה, תפר לנו אלוהים כותונת של עור שהפכה אותנו לערלים בכל הגוף. הכותונת מכסה את האור ועלינו
לבחור לפתוח, לחשוף, להדהד ולהיזכר ביישות האור שהיא אנחנו בפנים (יישות מתוך המילה יש).
אם נתייחס לשלושת איזורי הערלות כאל מפתחות אל יישות האור הזו שמתחבאת בפנים, נגלה שרצפת האגן,
איזור אברי המין, יסוד האדמה – הוא איזור יצר הקיום של מלחמת הקיום. עבודה קשה בחומר לבנים והישרדות.
דם, אדמה, אדם.
מעליו ערלות הלב – איזור הלב, יסוד האוויר שכוסה ונסגר מפחד, מאבדן, מכאב והיצמדות לזכרונות העבר.
מעליו ערלות הפה – איזור הפה גם הוא יסוד האוויר. המקום בו הופך האוויר למילה. כשפי וליבי אינם שווים יש נכון
ולא נכון, יש שקר ואמת, יש מותר ואסור ואין חיבור לרוח האלוהית שמדריכה אותי וטוענת אותי בכוונה שתוציא את
המילה הנכונה.
• • •
כשנתבונן בשלושת האיזורים נגלה שערלות הפה מייצגת את המחשבה,
את מה שקורה בתוך הראש, ערלות הלב מייצגת את הרגש ואת הנפש
פנימה וערלות אברי המין את היצר.
כששלושתם מכוסים אנחנו ערלים ולא מחוברים לברית שכרתנו עם אלוהים. אין לנו אמון בכוח האלוהי שאוהב אותנו
ומוביל אותנו. אנחנו חווים שהכל מכוחי ומעוצם ידי. כשאחד או שניים מהם פועלים יותר מאחרים אנחנו חווים חוסר
איזון, שימוש לא נכון בכוחינו ובכוח האלוהי.
כששלושתם חשופים לגמרי אנחנו עשויים לחוש לא מוגנים, חסרי אונים, אומללים ומפוחדים.
כשאנחנו מזהים את האוטומט הזה שמחבר בין חשיפה לחוסר אונים אנחנו יכולים להתחיל לבחור. כשאנחנו בוחרים
לחשוף ולפתוח אותם באהבה יש לנו אפשרות לחוות את יישות האור שלנו באופן חלקי. אנחנו חווים רגעי חסד של
עירות ויודעים רסיסים של אור, תיקון והבנה. חוויה של אמון ואמונה.
איך הפרשה הזו מתקשרת אליי, אלינו?
בזמן שהלב פתוח, אני חווה את הברית ביני לבין אלוהים בכל מאודי. בזמן תפילה, הלב הפה וכל הגוף אומרים שירה
וכוונה ואני כמו צינור, כמו כלי נגינה מחוברת לשמיים ולאדמה.
בזמן לידה, כל הכוח האלוהי שבתוכי חשוף ופתוח ופאר הבריאה והיצירה יוצא לאור. שלושת האיזורים פתוחים
וחשופים ובביטוי מלא.
בזמן שירה. בזמן עשיית אהבה. בזמן יצירה ועבודה.
ברגעים כאלו אנו חווים את תפקידנו ואת ייעודינו בעולם הזה. רגעי חסד קטנים ועדינים שגדלים והופכים לדרך חיים.
אני יכולה לראות. אור לה.
אין לנו מה לכסות, אנו יכולים להוריד את העורלה.
והשירה היא כלי אדיר ורב עוצמה שעוזר לנו לעשות את זה.
