האם אתם זוכרים את עצמכם פוצחים בשיר כילדים? זו ברכה להיות במצב כזה לפחות פעם ביום.
רבים מאיתנו כבר מודעים לחשיבות של שינוי צורת חשיבה ותרגול הגוף, הגמשת והגשמת הגוף
והתודעה, תזונה נכונה, מה אני אוכל ומה אני מכניס לתוכי. כל העבודה הזאת נפלאה ונהדרת.
אני מציעה להוסיף משהו מאד משמעותי שאותו רובנו שוכחים, מדחיקים ולא זוכרים כמה הוא חיוני.
כדי לחוות גוף שמח עליי להעז לפצוח בשיר. זו חוויה מפתיעה ומרגשת שנובעת מתוכינו כמו
מזרקה של שמחה.
בתוכנו נמצא ילד שובב, עליז שמח ומלא בכוחות נעורים.
בואו נאפשר לו להתעורר ולפצוח בשיר בטבעיות, בהתפרצות, בלי מעצורים. כמו שהיינו קטנים.
הוא שם, רק צריך להתחבר אליו. הוא מטען אדיר של אנרגיה. תנו לו לשיר בחופשיות ובהעזה!
גוף ונפש שמעזים לפצוח בשיר חווים חוויה רגשית עמוקה של עליזות, חיוניות טבעית, אושר,
שמחה ומעיין בלתי נגמר של התחדשות.
לרגע אחד שחררו את מי שמנהל אתכם ואומר לכם להתאפק ולהתנהג בשליטה, בנימוס,
בגוף סגור שלא מרשה לעצמו לבטא רגש. כשאני שר – אני מאושר. כשאני שרה – אני חיה.
לשיר זה להיות מחובר לרגש. במהלך היום אנחנו מחוברים בעיקר לשכל ולצד המעשי של החיים.
כשאני מכוון את הכלי שלי למצב שירה אני לוקח פסק זמן מהחיבור לשכל וחווה חיבור ללב.
לרגע אני מעבר לזמן. זה כ"כ חשוב לאיזון שלנו ביום יום!
כדאי לעצום עיניים לרגע ולהתרכז בחיפוש בפנים, אתם תשמעו טוב יותר (העיניים מחפשות בחוץ.
קולטות את הגירויים החיצוניים). כך אפשר להרגיש את הצליל שמתחיל לנבוע מהלב.
