"מפחד/ת להשמיע קול עם המשפחה"

ההשלכות על חייהם של המתרגלים את 'דרך הקול' חוזרות אלי כל הזמן מרגשות ומפתיעות.
אנשים בכל העולם מתרגלים: בישראל, באירופה, בארה"ב ובמגזר הערבי.

לכולם יש מסר אחד מאד משמעותי: אני מפחד/ת להשמיע את קולי במרחב הקטן של המשפחה,
הקהילה,
הרשת החברתית של העולם
בו אני חי/ה. אני לא ראוי/ה. אשתוק. אתכנס פנימה
(ולא מהסיבה
הטובה שהנשמה שלי רוצה שקט).

ישמיצו אותי
יחרימו אותי
יזרקו אותי מהמועדון
שוב ארגיש שאני לא קיים, לא קיימת

אני כבר לא יכולה לספור את כמות הפעמים שתלמידים או אנשים שעוברים דרכי בחיי מספרים לי:

נאלמתי דום
שתקתי שנים

רוצה לצעוק
מרגיש את הכעס בוער בי, בתוך כל כולי
עמוק בלב אני עצובה כי השתיקו אותי
אני רוצה לשיר, לגעת עם הקול שלי בלב של מישהו ואני לא יכולה

ועוד ועוד…

אני מקשיבה ומכירה את המקומות האלו מילדותי ומתאי גופי שזוכרים. יודעת ששמירת כעס ותסכול
בפנים מטעינים אותנו ברעל
שהופך אותנו לחולים. ואולי כשהרעל בתוכנו, הוא כבר תקוע ולא
יודע איך לצאת החוצה…

יודעת שאנו מאשימים את האחר או קוראים לאהבה דרך פחד כי אנו לא יודעים איך לצאת מהלופ
האוטומטי.
יודעת שכולנו עשויים מאהבה ועמוק בפנים רוצים להרגיש אותה ואם זכינו – להעניק אותה.

כל הלופ הזה נמצא בתוך הראש שלכם. מרגישים לא קיימים, שותקים, מתוסכלים, משוחחים עם עצמכם
על הפחד להגיד, להשמיע את קולכם,
שואלים ועונים בתוך הראש. בפנים עולם שלם מלא סרטים, סדרות,
שירים וקולות שאיש אינו שומע. כל כך הרבה אנרגיה שהופכת למים עכורים בתוככם והופכת אתכם לביצה
טובענית.

עדיין לא שברתם את קשר השתיקה. אתם תקועים שם בפנים עם כל החלומות והרצון לשאוג כמו אריה:
אני כאן, יש לי מה לתת, תשמעו אותי.

זה הרגע לפתוח ת'פה – Dare To Voice!
להפוך את הצפרדע לנסיך, לנסיכה

די, מספיק עם השתיקה והפחד. נכון, לפעמים הנועזים מקבלים על הראש אבל מי שלא מעז – מתפוצץ.
טובע בים של דמעות, כעס, עצב, מרמור, סיפורים ואשליות.

כל השתיקות והצעקות הכמוסות יכולות להשתחרר החוצה.
גם אם ההורים/בן.ת זוג/חברים שלי רגילים שאני שתקנית, נחבאת אל הכלים/ זועף, כועס, מדוכא, שלילי/
מדבר יותר מידי ואין בי מידתיות ואיזון.

הבל הפה של כל אחת ואחד מכן.ם דרוש לעולם!

השאיפה והנשיפה שלכם מבקשת לאוורר את המערכת. האויר שעובר דרככם והופך לצליל, להגה, למילה –
הוא ההגה של רכב
הנשמה שיקח את שירת חייכם בשמחה אל ההרפתקאה הבאה. כן, יהיו משברים ואתגרים
כחלק ממסתורין הדרך, אך אי הוודאות
והחשש יהפכו להרפתקאה של חייכם.

אין מה לחפש מחוץ לקופסא. יש לרפא את מה שנפצע. הכל בתוכי ויש לי בחירה – להשמיע קולי בטוב וברע.

מוזמנים ל'דרך הקול', להעז, לפלס ולפסל את הביישנות, הכאב, העצב והקושי ולהפוך אותם לצלילים,
לשירת חייכם ♥

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *