הכלי שלך קיים כדי לשרת את הרוח שלך או ההפך?

אנחנו חיים על פני האדמה הזו בתוך כלי שקיבלנו בהשאלה לזמן קצוב. בעזרתו אנחנו מגיחים אל העולם.
מרגע לרגע הוא משנה את מידותיו. האיברים מתארכים ומתרחבים. אנחנו משתנים, הופכים מתינוק לילד
לנער לגבר לאיש לזקן לקשיש וחוזר חלילה.

מה שלא משתנה זו הרוח.

הרוח תמיד שם מחכה להזדמנות לזרום בתוך הצינור היפהפה הזה ולהדהד את קולינו, יופיינו, ההוד, ההדר,
האור המיוחד שלנו.

בעולם הזה יש כוח משיכה שתמיד מושך אותנו למטה לעבר החומר. כדי לעשות את הצרכים שלנו עלינו ללחוץ
כלפי מטה. כדי להוביל את הרוח עלינו להתרחב בשאיפה, להתארך בנשיפה, להתעלות ולעלות אותה למעלה.
זו פעולה משמחת, מצמחת.

גוף שמח וצומח מוביל רוח בקלילות והנאה, בהקשבה, באיוורור, באיפשור. גוף עצוב חוסם לרוח את הדרך.
זה עניין של בחירה, שבעקבותיו המצב הגופני משתנה, והופ- יש מקום לרוח, שלא מאחרת לתת ממתנותיה.

אפשר להדהד עצב עם גוף שמח ואפילו מומלץ. השירה עוזרת לנו לעשות את זה.
זו גדולת היצירה וההתמרה. אני עדה לאלפי רגעים כאלו אצלי בסטודיו.

"העצב אין לו סוף. לאושר יש ויש
אושר הוא נוצה קלה ברוח
שפתע מרחפת באוויר
על כנף הרוח
נישאת עד שתנוח
קלים חייה וקצרים כמו שיר
אושר הוא דבר חולף וכבר איננו
כמו האשליה של קרנבל
עובד איש בפרך
לרגע של פלא
פושט יד עני והלך
הם עכשיו נסיך או מלך
הנה הם שם על אם הדרך
שלושה ימים הכתר לראשם
העצב אין לו סוף
לאושר יש ויש
אושר הוא כמו אגל טל בדשא
שקוף ומתנוסס באור חמה
זהר בדשא כמו צבעי הקשת
יורד כמו דמעה בנשמה"

(אהוד מנור-תרגום)

רוצה להזכיר לעצמי ולכם את המילה חופש.

לשיר, לעשות מוסיקה, לכתוב, לעסוק ביצירה זהו חופש. יש הקוראים לו חופש בכבלים. הכבלים הם הגוף שבו
שוכנת הרוח. זוכרים… אלוהים יצר את האדם מעפר ונפח בו רוח חיים.

הרגע בו מתרחש חופש אמיתי (לא חופשה ולא דמיונות של טיסות ובילויים) הוא רגע של ויתור על התלות
בדברים חיצוניים
, רגע של שמחה טהורה שמתרחשת כי אני הופך משאת נפש כמוסה לביטוי, שירה, לציור,
לריקוד ועוד…

זהו רגע בו אני משמיעה את קולי והעולם מקבל את מתנתי באהבה, בפשטות, בצניעות בלי שום רצון להוכיח,
לצבור כוח או להצליח.

בטוחה שכל אחת ואחד מכם חווה לפחות פעם אחת בחיים רגע כזה. היזכרו ברגע הזה, שובו אליו וצרו בעזרתו
עוד הרבה רגעים נוספים של חופש אמיתי.

שלווה תשרור במעונכם. אמת ואהבה ידריכו את דרככם. החושך יוחלף באור רך ומיטיב.

"…שמש הביאו שמש
אם שמי מעוננים
עוצמת את עיני
אבל השמש היא בפנים

אור יורד בערב (שמש)
אור בצהרים (שמש)
אור עולה בבוקר אור!"

(נעמי שמר)

שתהיה הרוח טובה ושמחה. שיהיה הגוף שמח ופורח.
שנבחר בעבודת הרוח ובעיקר ניזכר שאין פתרונות מבחוץ.
כוחה של הרוח בא מבפנים ומשנה את הבחוץ.