מודל האיש הצהוב

מודל האיש הצהוב הוא זיכרון שצרוב בנו בני האנוש מגן העדן

לאט לאט או מהר מהר, מי שמוכן לחזור ולהיזכר, לחזור ולהתחבר אל הניצוץ האלוהי – נזכר בהוויה שהוא גוף של אור.

לאחר שברא אותנו גוף של אור, אכלנו מעץ הדעת טוב ורע, התבוששנו ואלוהים תפר לנו כותנות של עור.
הפכנו לגוף עור עצמות ובשר. אבל האור שם תמיד דולק. גם הצבעים הם אור שתמיד איתנו, חיברו ומחברים אותנו.

האדום כמו דם, כמו אדם, מזכיר את ההישרדות, הפחד והאומץ. נמצא ברצפת האגן.

הכתום, מזכיר את האינטימיות ואהבת החיים, את היצירתיות, האהבה והשנאה. נמצא באזור הבטן.

הצהוב, מזכיר את ההעזה להוציא את העוצמה האישית שלנו החוצה, את הכעס והשלווה. נמצא באיזור הסרעפת.

הירוק, מזכיר את הבחירה בשינוי, בהתפתחות, בהתחדשות, בשאיפת החיים אל קרבי, במפגש עם השמחה
והעצב. נמצא באיזור הלב.

הכחול, מזכיר את הבחירה להעז להשמיע את קולי, לבטא את עצמי ללא חשש בשמחה ואושר. נמצא באיזור הגרון.

הסגול-וורדרד, מזכיר את הבחירה – האם להיות אומלל ומדוכא או האם להעז לבחור להיות נשמה חופשית ומלאה
בהעזה כפי שברא אותי האלוהים.

•

זו מפת דרכים עתיקה של חיבור לעצמנו, ליכולת לחקור אותנו, להיזכר שוב ושוב מי אני, מאין באתי ולאן אני הולך.
יש הקוראים לה צ'אקרות, יש הקוראים לה חליל פנימי ועוד ועוד..

בימים אלו מציפים אותנו במודלים, תאוריות, צבעים. בבדיקות, תרופות וחיסונים. רב הנסתר על הגלוי.
הצבע האדום שמסמל את הפחד וההישרדות משתלט והאומץ נחלש!

אל תאבדו כוח. זה הזמן לגלות שהמטען שלם, חזק, חסון וידע להנהיג את חייו.

יש רגעים בהם המודלים מבחוץ משתלטים על התודעה והנפש והגוף
הולכים לאיבוד. המודל הזה של האיש הצהוב מחזיר אותי הביתה אלי.

מזכיר לי להתחבר אל הגוף והנשמה, לשאול שאלות, לא לפחד מהפחד (כמו שאומר שלמה ארצי),
לגלות היכן הוא שוכן ומה עלי לעשות.

המודל של איש האור מחזק בימים בהם האור נעלם. אפשר להדליק את הפרוג'קט(א)ור האישי שלך, שלי, של כולנו.
פנימה והחוצה. לבדוק איזה סיפור אני מספר/ת? באיזה מודלים אני בוחר/ת? מה מדליק ומה מכבה אותי?
כמה אור אני מוכנ/ה להדליק כדי לראות?

את זה אנחנו מתרגלים ואז אנחנו שרים. הנשמה שמחה, הגוף בהודיה והידיעה שאני חופשי/ה מתעצמת.
מוזמנים לבוא לתרגל את זה איתי הלכה למעשה.

בשיעור של "דרך הקול" אני לא מדברת על ולא מחפשת פתרונות מבחוץ (שמישהו שמשהו אחר יעשה לי את העבודה).
הגוף שלי הוא הכלי. הגוף שלי יודע לרפא את עצמו, להקשיב לעצמו ולעזור לעצמו קודם כל.
מצאתי דרך שמחזקת ומרפאה אותי המשולבת בתרגול גופני, נשימתי וקולי, ובתזונה רוחנית ופיזית אותה אני
מדגימה במעשים.

כל מי שרוצה להתנסות מוזמן באהבה. לא לפחד מהפחד. להסתכל לו בעיניים, לתרגל איתו את הגוף, לשיר איתו
את העוצמה וההשתקה, לבנות חוסן פנימי וחיצוני ושמחת חיים.