הכל בזכות אדריאן אובלס, הנכד האהוב שלי ♥
אתמול בשעת סבתא ונכד שוחחנו. אדריאן מאד מאד אוהב לעסוק ביצירה (מילים שלו).
לפני כמה חודשים הוא פגש תלמידה שלי שמלמדת קרמיקה והתאהב בה.
"אני רוצה ללמוד אצלה סבתא".
טוב, אנחנו מנסים למצא זמן ועדיין לא צלח בידינו.
אני אומרת לו, "אולי נמצא מורה אחרת, אם לא נצליח".
"לא, אני רוצה ללמוד רק איתה".
למה?
"כי היא לא אומרת לי מה לעשות. היא עוזרת לי לגלות מה אני רוצה!".
התרגשתי. הנכד שלי הוא נשמה חופשית 🙂
♦
כל מה שאני עושה נובע מחופש יצירתי, העזה ניסוי ותהייה בהייה וטעייה. כשהתחלתי ללמוד לשיר כבר בגיל 12 עם
מורה נפלאה מקיבוץ אפיקים, אתי קאן, היא לימדה אותי להקשיב לעצמי ולחפש את החומרים שאני אוהבת לשיר מהלב.
לגלות את הקול שלי ומה אני רוצה להגיד איתו.
כשפגשתי לראשונה את הצ'י קונג והיוגה, הרגשתי שמשהו קורא לי לחבר ביניהם. הכל יחד עורר את היצירתיות והחיפוש
אחרי משהו שיכין את הכלי לקבלת האור, העוצמה, האומץ לבטא את פאר היצירה שהוא אתם-אנחנו-בני האדם.
בתוך התרגול והחיבור בין כל התורות גיליתי את הדרך ואת העידון שמגיע מההעזה לראות כמה מגושמים אנחנו בהתחלה.
אך לאט מגיעים אל הרכות והביטוי הצנוע, העוצמתי, השקט שמצליח לשחרר את הצעקה, את הרצון מהנשמה, ממקום חדש.
ההעזה לחפש היא חוויית החופש.
♦
התלמידים והתלמידות שאלוהים/השכינה/היקום מביאים לחיי הם מתנות, אבנים יקרות אותן אנחנו מלטשים יחד.
אדריאן מזכיר לי לאפשר ברגישות לאדם לראות בעצמו מה הוא באמת רוצה, לגלות את הקול האמיתי שלו.
התרגול שלנו להיום:
1. עימדו בפיסוק ברוחב האגן, הרטיטו את כל הגוף ושחררו את הצליל "אה אה אה אה אה" … כמו שילדים עושים.
2. קחו שאיפה עמוקה, הוציאו את הלשון ושחררו החוצה צעקה אאאאאאאאההההההההה ארוככככככההההה עם
חזה פתוח מכל הנשמה.
מי יודע, אולי אח"כ תגלו מה אתם רוצים?
