עוד רגע ושנה חדשה מתחילה, אז לא נרוץ אליה… נשהה בשנה
הישנה, נרגיש את הצעדים האחרונים בתוכה. נתבונן איך המסע
מסתיים ואנחנו שוב בתחילת מסע.
אני עומדת בסוף הדרך של השנה הזו.
מביטה לאחור ורואה הרבה אור וגם הרבה חושך.
התפקיד הזה שלנו בני ובנות האדם להחזיק את האור לא משתנה.
מה נשתנה? שום דבר לא נשתנה.
אולי רק החידוד והדיוק בהחזקת, אחזקת ותחזוקת האור.
זה מתחיל מבפנים ומתגלגל החוצה… (יהונתן גפן),
זה נשלח החוצה ומתקבל הרבה פעמים בביקורת, בכעס, בהתעלמות, בהכחשה.
אבל ההתמדה והתרגול כבר מלמדים לשאת את האור באהבה, בענווה,
בפשטות ובלי ציפיות (בעיקר בלי ציפיות).
"ישנם ימים ללא מרגוע
בהם לא אמצא לי נחמה
ומוכרח אני לנגוע
בעשבים, באדמה
לפסוע באותה הדרך
בתוך פריחת הכרכומים
ולהיות כל כך אחר
ולפרוח ערב הגשמים.
רק תפילה אשא
הוי אלי, אלי
שהשמש תעבור עלי
ותראה לי שוב את משעולי
הוי אלי, אלי
רק תפילה אשא
כשהשמש תעבור עלי
ותיקח אותי אל המסע
תפילה אשא.
ואם אשוב אל זאת הארץ
ואם אפסע שוב בדרכים
האם כקדם יכירוני
האנשים והפרחים.
האם אמצא את כל היופי
את הבאר הנושנה
אשר היתה שם כשעזבתי
עוד נובעת כבראשונה".
(מילים: יורם טהרלב | לחן: חנן יובל).
אז עם שתי רגליים בשנה הישנה אני מבטיחה לי בלי ציפיות ועם הרבה כוונה, דיוק ועשייה
מיטיבה להמשיך להשמיע את קולי.
~
והנה ברכתי אליכם:
אני מברכת את כולנו שנדע לכרוע ברך ולבקש סליחה על כל
מה שקורה ושקרה בארץ הזו בשנתיים האחרונות.
מברכת את כולנו שנזכה לראות ניסים גלויים, שנשיר יחד את שיר
החירות שלנו כבני אדם בישראל ובכל העולם.
מברכת אותנו שלא נתייאש, שנשמור על הילדים ועל הנכדים,
שנשאיר עכשיו ואחרינו המון מתנות שיהיו להם לתועלת לדורות הבאים.
מברכת אותנו בעיניים פקוחות לרווחה ובלב מלא שמחה,
בימים של פריחה, חיבור וחיבוק,
בעולם חדש ונקי מאנרגיות מזוהמות ומזהמות.
מברכת אותנו בהעזה להשמיע יחד קול.
קול של אומץ, של ריפוי אמיתי, עמוק וטבעי שמונע מהידיעה
העמוקה שלכל אדם בעולם הזה מותר להשמיע את קולו ולהיות
חופשי ומאושר.
מברכת אותנו שזה יקרה היום ולא מחר, עכשיו ברגע זה. אני מאמינה ורואה את זה קורה.
"ואם רק נסתכל אם לא ניבהל ונראה לעולם שביחד כולם אז יחד
כן ללכת יחד כן ללכת יחד אל האור…" (מאיר בנאי)
יחד נשיר את האהבה ונשחרר את הפחד. שתהיה שנה מופלאה!
בלחיצה כאן שירון מתנה – להדפיס ולשיר יחד סביב שולחן החג
