"אל המעיין"

יצאתי לחקור וגיליתי ששיר הילדים "אל המעיין" פורסם לראשונה ב"דבר לילדים" ב- 13.12.1935.
אני נולדתי ב-1960. פעם בשבוע היינו מקבלים את "דבר לילדים" לכיתה בבית הילדים בקיבוץ כנרת.
כל שבוע התפרסם שיר בעיתון וכך למדנו והכרנו את כל השירים. לכל אחד מאיתנו היתה מחברת,
אליה היינו מעתיקים את מילות השירים מהעיתון. טלויזה לא היתה, מחשב לא היה – למדנו שירים,
מילים ומנגינה, ושרנו.

כבר מגיל 4 הייתי אדם שר, ואמא שלי אומרת ששרתי לפני שדיברתי… הייעוד ודרך החיים סימנו לי
את השביל מגיל מאד צעיר, מתנה שהפכה אותי למי שאני היום. והנה ב-21.5.16 אני מוצאת
את עצמי שרה את "אל המעיין" בעברית עם קבוצת ילדות וילדים הודיים בבית ספר בניו-דלהי,
אליהם מצטרפת להקת רקדניות ורקדנים דרוזים מהצפון. כל זה במסגרת כנס נשים בהודו ושיתוף
פעולה מרגש עם שגרירות ישראל בניו-דלהי.

מוזמנים לצפות בנו כאן ברגעי הקסם, שרים את השיר
(האיכות ירודה אבל שווה להקשיב).

תוך רגע הם קלטו את השיר והתחילו לשיר איתנו. תרגלתי איתם גם יוגה וצ'יקונג, כמו שיעור שאני
מעבירה בסטודיו "דרך הקול".

שיר פשוט, מעט מילים, תבנית של סולן ומקהלה שחוזרת אחריו. מנגינה עם ניחוח עתיק וחוויה של
סיפור אהבה מהתנ"ך. היה מדהים לשמוע ולראות את הילדים שרים בטבעיות, בקלות את השפה
העברית. המוזיקה והשירה המשותפת הפילה חומות, המיסה גבולות ויצרה רגעי אחדות ואהבה.

אם יש לכם ילדים, נכדים, חברים – כדאי לכם לנסות לשיר את השיר יחד איתם כסולן ומקהלה.
חוויה שמאפשרת לנו להיות שוב ילדים שמחים ותמימים, כדאי לתרגל את זה.

אל המעיין
מילים: יעקב דוד קמזון
לחן: עמנואל עמירן

"אֶל הַמַּעֲיָן בָּא גְּדִי קָטָן, בָּא גְּדִי לָבָן,
מֵאַיִן תָּבוֹא הַגְּדִי?
וַיַּעַן לִי וַיֹּאמֶר: מֵחָרָן.

הֲשָׁלוֹם לְלָבָן בֶּן-בְּתוּאֵל?
הֲשָׁלוֹם לְיַעֲקֹב וּלְרָחֵל?
וַיַּעַן הַגְּדִי וַיֹּאמֶר: שָׁלוֹם".

וככה אנחנו שרים את השיר:
"אל המעיין, בא גדי בא גדי קטן
השלום לו ללבן בן בתואל
השלום לו ולרחל".