לחבק את הפדיחה

לכבוד השנה החדשה בחרתי לנו מילה שמעוררת מחלוקת. חלקנו אוהבים אותה, חלקנו מתנגדים לה.
לפעמים היא נשמעת כמו מחמאה, לפעמים מעליבה. האגו יכול להזדקף, הגוף יכול להתכווץ. כל אחד וכפתוריו.

~ פּוֹטֶנְצְיָאל ~

אחד הכאבים הכי גדולים (אולי הכי גדול?) שלנו בחיים הוא כאב הפוטנציאל הלא ממומש.
כמה פעמים אנחנו פוגשים אותו בגוף, בנפש, במערכות יחסים, על כל צעד ושעל בחיינו.

אם רק הייתי עושה את זה אז הכל היה משתנה
למה רק עכשיו התעוררתי
איך החמצתי את האפשרות הזו
זה כבר מאוחר מידי
אין מצב שזה יקרה
הייתי ממש רוצה אבל זה לא בשבילי
כואב לי שהילד/אבא/אמא שלי לא מממש את הפוטנציאל שלו
הוא כזה מוכשר, איך יכול להיות שהוא לא עושה עם זה שום דבר?!
בנסיבות אחרות אולי
בגלגול הבא

ועוד ועוד….

כמה הוא כואב בכל הגוף הפוטנציאל הלא ממומש הזה!

אמרתי לתלמידה אהובה שלי (שעשתה כברת דרך ענקית) השבוע: אני רואה את הכאב של הפוטנציאל
הלא ממומש שלך בגוף ושומעת אותו בקול. 'זה סיפור חיי', היא עונה לי.

מה זה פוטציאל בכלל? הנה ההגדרה המילונית:
היכולת, הכוח או האפשרות הטמונים בדבר מה או במישהו למימוש דבר מה או להפעלתו,
אך טרם יצאו אל הפועל.

כשאנחנו מעזים לפגוש את המקום הזה ולא להתחבא מאחורי הרים וגבעות של תרוצים, אנחנו יורדים
מהטריבונה והולכים לבעוט בכדור, מפסיקים לשבת על הכורסא ולתת ביקורת, נעמדים במרכז הבמה
ומשמיעים את קולנו.

בואו לא נפחד לעשות טעויות. כל אלה רגעים שגורמים לנו להיסגר, להתאפק, לשתוק, להפסיק לזוז,
לעצור את האימפולס הטבעי, לחסום את הפוטנציאל שלנו.

לא נחכה עוד ועוד ונלמד ונלך לאלפי שיעורים וסדנאות, זה הרגע. עכשיו זה הרגע לשיר את שירת חיי
(זוהי מטאפורה כמובן)
. מותר לזייף קצת, לשכוח את המילים, להיחנק, להשתעל, לאבד את הנשימה.
מותר להתבייש, להיות נבוכים, לרעוד ואפילו להתחבא לרגע. לאט לאט האור שלכם מתחיל לזרום
החוצה. זהו רגע מכונן ואמיץ.

אז הצעה: בשבוע הראשון של השנה תנו לעצמכם מתנה-
תעשו פדיחה אחת לפחות כל יום בכוונה.

למשל:
לאחר (כדי לשחרר את האובססיביות שלי בנושא זמנים).
לצחוק/לפהק/להתעטש בקול גדול בבית/ברחוב.
להישיר מבט ולברך מישהו ברחוב.
לדלג ברחוב ולשיר בקול.

כל אלה רגעים של התנהגות לא מאופקת, לא מנומסת, לא לפי הכללים. רגעים שכשהיינו ילדים התקבלו
באהבה, בחיוך, בשמחה.. אז מה יקרה אם נעשה אותם שוב?
תגלו שזה לא כ"כ נורא והכל בסדר. תופתעו מהמקומות הישנים שרק מחכים להיפתח לכם בפנים,
להתחבר ליכולות שגלומות לכם בפנים. זה הסוד.

חבקו את הפדיחה!

 

לחבק את הפדיחה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *