הללויה

"שמעתי שדוד הנעים
אקורד פלאים לאלוהים
ושאתה שונא צלילים ידוע.
אקורד מזהיר ומסתורי,
מינור נופל, מז'ור ממריא,
ומלך מבולבל שר הללויה.

בזמן תפילה להוכחה
אישה טבלה על גג מולך,
יפה וירחית עד זעזוע.
והיא שברה את כתרך
גילחה ראשך, קשרה אותך
חילצה מפיך את ההלויה!

אולי נשאתי שם לשווא,
אני לא ממש זוכר עכשיו,
האם זה משנה לך? מדוע?
בכל מילה ושם יש אור,
ולא חשוב אם המזמור
הוא שבר או שלמות של הללויה!

כל השליחים שלי חזרו,
לבי שתק, ידי דיברו,
דברי היו אמת, לא תעתוע.
וגם אם השתבש הכל
מול אלוהיי השיר אפול
ועל שפתי רק שיר ההללויה!…"

 

השיר "הללויה" של לאונרד כהן והתרגום הנפלא של קובי מידן מזכירים לי סיפור מאד משמעותי שמלווה אותי
על השביל שנפתח לפניי עוד ועוד במהלך המסע בעולם המופלא הזה. לפני שנים כשהייתי תלמידה ב"קורס
בניסים", מורתי הנפלאה, אפרת שר שלום, ביקשה ממני לתת שיעורים של "דרך הקול" לאבי יסעור.
בזכותה פגשתי איש חכם, מעורר השראה, מורה ומטפל דגול וגם ללוות אותו ולהיות המורה שלו
(למרות שכל שיעור הרגשתי שהוא זה המורה שלי). רוצה להזכיר ולזכור באהבה גדולה את אבי יסעור.

באחד המפגשים שלנו, אחרי שתרגלנו את המנעד הגדול והנהדר של אבי, התחלנו לשיר את השיר הללויה
שכל שבוע ריגש אותנו ופתח עוד איזורים חדשים בנשמה שהעזנו להיות ערים ומודעים לקיומם.


פתאום אבי הפסיק לשיר ואמר לי
:

"עכשיו אני מתקשר: אילת, פעם בגלגול הקודם היית זמרת גדולה.
לפעמים את מתגעגעת, אבל
זה לא
התפקיד שלך בגלגול הזה.
את הגעת לעולם הזה הפעם כדי לרפא אנשים דרך הקול".

כששמעתי את אבי אומר את המשפטים הללו, הרגשתי שקט עמוק, שמחה גדולה ושלווה אמיתית
מתפשטת דרך הלב לכל הגוף. מאז אני ממשיכה בדרך, מאפשרת לה להיפתח עוד ועוד ומגלה
אינסוף מתנות שיש להעז ולהשתמש בהן. תודה לך אבי יסעור, בזכותך השיר הללויה מושר בסוף
כל קבלת שבת ב- "דרך הקול" ומוקדש לך.  בזכותך הבנתי את סגולות המרפא של השיר הנפלא הזה.

לא פעם ולא פעמיים הוא עולה במהלך שיעור וניתן לתלמיד/ה שחווים כאב, פצע עמוק בנפשם ואפילו
רגעים בהם אנשים איבדו את קולם
והצליחו להשיב אותו בזכות השיר הזה.

תודה ללאונרד כהן שהוא הצינור המופלא שדרכו הגיע השיר הזה לעולם.

לאונרד כהן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.