איך שירת סולמות מוזיקליים משפיעה על מצב הרוח?

כשאחנו שרים סולמות מוזיקליים אנחנו מרחיבים את המנעד הקולי שלנו, עולים ויורדים בסולם ושומעים
את הקול בכל מיני צורות, נהנים מהאתגר הקולי.

העלייה והירידה בסולם היא פיזית, מנטלית ורגשית. לעלות למעלה ולרדת
למטה בסולם – זו פעולה מקבילה לעולם
הרגשי והרוחני שבו אנו חווים
תנודות במצבי הרוח.

האימון בירידה ועליה בסולם מאפשר לנו לא לשפוט את עצמנו כשאנחנו למטה ופחות לעוף על עצמנו'
כשאנחנו למעלה. אפשר להתבונן בפשטות, שלווה ושקט פנימי על מצבי הצלחה וגם על מצבי כשלון,
כמו בסולם – פעם למעלה, פעם למטה ופעם באמצע…

כשאני שרה אני משנה את מצב הרוח! ממש כך בפשטות.

מתחילה הקשבה לשאיפה ולנשיפה, הנשימה הופכת עמוקה יותר, הגוף מבקש להכניס לתוכו יותר רוח ופותח
מרחבים חדשים. הנשיפה נטענת בכוונה ורצון לקבל עזרה מכל חלקי הגוף, כדי לתת את מתנת השירה ולהוביל
את האנרגיה היפה והנפלאה שבתוכי אל העולם (גם אם השיר כועס).

ההחלטה איפה לשים את הרוח, למטה או למעלה, היא ממש פיזית. אנחנו לומדים שהגוף שלנו הוא כמו משכן.
כשהרוח שוכנת למעלה, באיזור החיך הרך, וכשאנחנו מכוונים את כל האיברים כדי להוביל את הרוח הנפלאה
שלנו לשם, אנחנו במצב של התעלות ושמחה.

תנו לעצמכם להיות קלים, אווריריים…כמו ילדים קטנים וטבעיים.

סולמות מוזיקליים

לשיר סולמות מוזיקליים זה פשוט כלי עבודה:

זה מלמד אותי לנשום. לשאוף ולנשוף, להשוות את אורך השאיפה לאורך הנשיפה, ולא להחנק…

להתכונן ולהתכוון למה שאני רוצה להגיד. לבנות משפטים מבפנים, להקשיב ולא להשליך החוצה סתם כך.

להשתמש בקול שלי כמו באנרגיה טהורה כדי להעביר מסרים.

להוציא את האנחה שלי. לבטא את השמחה שלי.

אני בודקת עם השיר את מצב האנרגיה שלי, איפה היא היום?

מספרת את הגעגועים שלי להורים שלי ולאהובים שלי בעזרת הבחירה של השירים, המנגינות והטקסטים שאני בוחרת.

אני רוצה להתיישר ולהזדקף כדי שאוכל להוציא את הצעקה שלי.

משתפר לי מצב הרוח. אני אוהבת אותי יותר.  וואו, כל זה דרך שיר אחד?