רוצה לשתף אתכם בדרך הזו של הקול וביכולת העמוקה שלה לרפא.
ב-30 השנה האחרונות חוויתי המון סוגים של כאבים וטראומות יחד
עם הבוחרות והבוחרים ללכת בדרך. אחת מהן היא פגיעה מינית.
כשאנחנו נפגעות אנחנו מתכווצות בכל הגוף, נעלמות ונאלמות.
שני הפתחים הללו שנראים אותו הדבר נסגרים, לפעמים לשנים.
הבטן שורפת והלב בוכה. השתיקה צורחת בפנים ויש לה מחיר.
לעיתים יש בושה או אשמה, קושי להתחבר לאינטימיות, לזוגיות,
לנשיות, ליצר, ליצירתיות. אנרגיית החיים לא חיה במלואה.
דרך הקול (או החליל הפנימי או הצינור של הרצון..) עוברת מהקודקוד
דרך העין השלישית (המצח) ,הגרון ומיתרי הקול, בית החזה, הריאות והלב,
הסרעפת, הבטן התחתונה ורצפת האגן.
תמיד יש איזורים חלשים או חזקים יותר אבל כששני הפתחים (התחתון והעליון)
נסגרים, מגיע רגע בו הנשמה זועקת ומבקשת לפתוח את הסגר.
אם הלב מדבר, אם הנשמה מבקשת, אם הגרון רוצה להיפתח –
חשוב כל כך לדבר, להשמיע קול, לשתף, לבקש עזרה.
דרך מילות השירים והשירה אפשר לגעת במקומות העדינים והסגורים
ולתת להם ביטוי. לפעמים יש יותר חשש לעשות עבודה עם הפתח
התחתון, אך העבודה עם הפתח העליון תעזור גם לפתח התחתון
לפתוח את הכיווץ (ולהפך).
אני עדה לכך שהשירה מחיה אזורים רדומים, מחבקת, מנחמת, מרפאה
את הנשימה (טראומה תמיד עוצרת בנו את הנשימה שהופכת שטוחה),
מחזירה חיות וחיוניות. אפשר להתחזק ולהיפתח יחד איתי בשיעורים פרטיים
ובזמן הנכון להעז ולהשתתף בשיעורים בקבוצה, בהם יש תמיכה, אומץ
להשמיע קול מול עוד עדים ולחוות כח טיפולי עמוק של עיניים טובות ולבבות
פתוחים ומכילים.
בעונה הקודמת של "הכוכב הבא" שיתפה הזמרת-היוצרת שי המבר
בתקיפה המינית שעברה ושרה את השיר היפה שכתבה והלחינה,
"פעם את לילה", כדי שייתן כח ויחזק נשים שעברו חוויה דומה.
תתפלאו כמה מדהימות אתן ברגע כזה של העזה שמגלה פוטנציאל אדיר
של אור, יופי וכישרון שרק מחכה לצאת לעולם.
אוהבת אתכן,
אילת.
