"מי שמתלבט אם להתבלט הוא מתבטל"

להתבטל להתלבט או להתבלט?

איפה בחייכם אתם מתבטלים, יושבים על הכורסא ולא זזים?
איפה אתם מתלבטים כרוניים, מחשבה רודפת מחשבה, כמעט קופצים למים?
איפה אתם מתבלטים, גאים ובטוחים ביכולותיכם וכשרונותיכם?
איפה אתם מתבלטים באופן כוחני שמא לא ישימו אליכם לב?

יום אחד לפני שנים כשהייתי אמא לשני ילדים קטנים ואחרי כמה אירועים מכוננים פגשתי אישה מדהימה,
אסתי אשכול שמה.

ברגע שראתה אותי שאלה:
"תגידי לי, מה אישה כמוך כ"כ מוכשרת ויפה יושבת בבית עם שני ילדים"?
עניתי לה: "סוף סוף בתל אביב אני יכולה ללכת ברחוב,
להיות אנונימית, לא לבלוט, אף אחד לא מכיר אותי וטוב לי השקט הזה" (שהרי יוצאת קיבוץ אני…).
והיא: "מי שמתלבט אם להתבלט הוא מתבטל".

משפט שנצרב חזק בתודעתי עד היום…

הרבה פעמים אנחנו מאויימים מהתבלטות כי היא נתפשת בעינינו כ- התבלטות מעל אחר/ים, צורך להתאמץ
בכוח… ואני דווקא רוצה להניח כאן את האפשרות להתבלטות מתוך ידיעה עמוקה של עצמי, פעולה מתוך
תשוקה וחיבור לרצון הלב.

כמו הרבה אנשים בדרך, אסתי אהובת ליבי היתה איתי על שביל השמעת הקול, המנהיגות האישית וההעזה
לקום ולעשות מעשה. יש רגעים כאלו שמתחת לפני השטח בשלות מבעבעת ומילה אחת של מישהו, הופכת
לך את כל העולם…

באותו לילה ישבתי וכתבתי סיפור שהפך להצגה מוסיקלית (!) שאיתה גדלנו יחד כל המשפחה.
12 שנה של תיאטרון מוסיקלי ואלפי הופעות בכל הארץ עם השותפים המדהימים מירי צרפתי ומיכה בייליס.

האם עשיתם בחייכם מעשה של מנהיגות אישית שיצר בכם שינוי?

בתמונה – מבליטים את בית החזה בהודו בסדנה שהנחיתי בבית ספר בניו דלהי ♥