מה זה חתימה טובה, איפה חותמים, ואיך בדיוק?
את השם שלי? את הנשמה שלי? בכתב ידי או בדמיון?
שואלת את עצמי כל שנה ואת התשובה קיבלתי הפעם מאמה, האמא המחבקת מהודו.
בסרט מרגש בו צפינו במסגרת ההתכוננות לבואה של אמה לארץ (זכיתי לשיר לכבודה ולספר על חווייה
מרגשת איתה), היא משוחחת עם במאי בוליוודי מאד ידוע. הוא שואל אותה את כל השאלות שהוא רוצה
לשאול ממעמקי הווייתו כילד קטן בגינה של אלוהים.
אחת השאלות שנגעו ישירות בליבי היא – "אמה, מה היא היצירתיות?". שימו לב, כאן נכנסת החתימה.
היא עונה: "כל אחד מאיתנו מוציא את הכישרון, היכולת והמתנה שלו לעולם בדרך אחרת. אחד כותב,
אחד מצייר אחד, אחד רוקד, אחד שר, אחד ממציא, אחד מביים ועוד אינספור אפשרויות.
אבל בפנים בפנים כולנו אותו הדבר, עשויים מחומר אחד שהוא אהבה, הניצוץ האלוהי שלנו".
"דמיין לעצמך שאתה עט. כל עט חותם את החתימה שלו בעולם בצורה אחרת, אבל הדיו שזורם הוא אותו
הדיו. תהיה העט, תן לדיו לזרום דרכך, היכנס אל הלא נודע. היה נוכח ברגע בו קורים הדברים".
באותו רגע אני נוכחת וחווה לעומק מה זו חתימה טובה. מלאה בהודייה שאני העט ונותנת לדיו לזרום.
מודה לאלוהים שאני החליל ומאפשרת לצליל לזרום מתוכי.
תודה לאמה האהובה, למסרים העמוקים, הפשוטים והמדויקים. שוב החיבור העמוק בין היהודים להודים
ולכל העולם (כולנו ילדים של אלוהים, של החיים, כולנו כלים שמשרתים בקודש).
במקום בו אנחנו פשוט נותנים לרוח לזרום, מפנים מקום ונזהרים לא להפריע – שם מתרחש נס.
שם מתקרבים לסליחה, לחמלה, לאהבה, חווים את הרגע בשמחה ואין בעיה לבקש סליחה.
